חיוב מועצה מקומית בנימינה בחוב של כ-650,000 ש"ח לקבלן פינוי פסולת

1.         עסקינן בתביעה עיקרית ובתביעה שכנגד, שמהותן חוזית וכספית.

            סכום התביעה העיקרית הינו סך של 986,488 ש"ח נכון ליום הגשתה ביום 8.2.06, וסכום התביעה שכנגד (המתוקנת) הינו סך של 762,293.66 ש"ח נכון ליום הגשתה בתאריך 25.11.07.

2.         התובעת, חברה בע"מ, עסקה במועדים הרלבנטים לתביעה העיקרית בעבודות פינוי פסולת ביתית, תעשייתית וגזם.

3.         הנתבעת הינה מועצה מקומית.

4.         הנתבעת פרסמה בחודש אפריל 1999 מכרז פומבי מס' 3/99 (להלן: "המכרז") לעבודות פינוי פסולת מבנימינה.

5.         התובעת השתתפה במכרז, זכתה בו, כרתה חוזה עם הנתבעת לביצוע עבודות פינוי הפסולת ביום 20.7.99 (להלן: "החוזה") והחלה בעבודות עפ"י החוזה ביום 1.8.99.

החוזה הוארך בתום כל שנה עד לחודש מאי 2005, מועד שבסמוך לו פורסם מכרז חדש.  התובעת ניגשה למכרז החדש אך לא זכתה בו. חברה אחרת זכתה בו.

            סה"כ ביצעה התובעת עבודות פינוי פסולת בעבור הנתבעת, בהתאם לחוזה ולמכרז, מיום 1.8.99 ועד לחודש מאי 2005 (להלן: "תקופת העבודה").

6.         בהתאם להוראות המכרז והחוזה, נקבע מחיר בסיסי חודשי לעבודות פינוי הפסולת לו זכאית התובעת, ואף נקבע מנגנון הצמדה ושערוך של המחיר הבסיסי האמור (להלן: "השכר המשוערך").

7.         טוענת התובעת כי לא קיבלה מהנתבעת לכל אורך תקופת העבודה את מלוא השכר המשוערך בגין פינוי הפסולת עפ"י החוזה ותנאי המכרז, וכי הנתבעת נותרה חייבת לה כתוצאה מאי תשלום השכר המשוערך, לכל תקופת העבודה, סך של 986,488 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה העיקרית בתאריך 8.2.06.

8.         הנתבעת הגישה כתב הגנה בתביעה העיקרית, בו הכחישה את טענת התובעת כי נותרה חייבת לה שכר כלשהו בגין עבודות פינוי הפסולת עפ"י החוזה והמכרז, ואף הוסיפה וציינה כדלקמן:

א.         התובעת לא לקחה בחישוביה הנחה בשיעור של 2% לה זכאית הנתבעת, בהתאם לתנאי המכרז והחוזה, שכן פינוי הפסולת ע"י התובעת בתקופת העבודה לא נעשה לאתר מורשה ומוכר, ולכן הנתבעת לא קיבלה כספי סיוע מהמשרד לאיכות הסביבה על שינוע הפסולת לאתר כזה. הנחה זו יש לקזז מכל סכום לו זכאית התובעת כשכר בעבור עבודות פינוי הפסולת עפ"י החוזה והמכרז.

ב.         הנתבעת זכאית להנחה של 5% מהשכר המשוערך בחודשים יולי 2001-יולי 2002, וגם סכום הנחה זה יש לקזז מכל סכום לו זכאית התובעת כשכר בעבור עבודות פינוי הפסולת עפ"י החוזה והמכרז בתקופה זו.

ג.          התובעת הגישה את תביעתה שנים רבות לאחר שהגישה חשבוניות בגין השכר לו היא זכאית עפ"י החוזה והמכרז, חשבוניות ששולמו במלואן ובמועדן ע"י הנתבעת. כעת, ובאמצעות תביעתה זו, מנסה התובעת לקבל כספים שאינם מגיעים לה ולעשות "עושר ולא במשפט" מקופת הציבור עליה מופקדת הנתבעת.

ד.         התובעת הגישה את תביעתה לאחר שבמשך שנים "ישבה בשקט" וכבשה את טענותיה בנדון. משכך, התביעה הוגשה תוך שיהוי ניכר הגורם למניעות בהגשת התביעה.

ה.         התובעת הפרה את החוזה הפרה יסודית באופן המזכה את הנתבעת בפיצויים מוסכמים וקבועים מראש בשיעור של 50,000 ש"ח עפ"י סעיף 7.1 לחוזה. משכך, גם אם יתברר שהתובעת זכאית לשכר נוסף כלשהו בהתאם לחוזה או לתנאי המכרז, יש לקזז מסכום זה את סכום הפיצוי המוסכם עפ"י החוזה.

9.         הנתבעת גם הגישה כתב תביעה שכנגד נגד התובעת דנן. כתב התביעה שכנגד המקורי הוגש ביום 30.11.06 על סך של 660,672 ש"ח, וביום 25.11.07 הגישה הנתבעת כתב תביעה שכנגד מתוקן (ברשות ביהמ"ש) על סך של 762,293.66 ש"ח.

10.        בכתב התביעה שכנגד טוענת הנתבעת כדלקמן:

א.         עפ"י תנאי החוזה והמכרז היא זכאית לקבל מהתובעת הנחה של 2% מהשכר המשוערך אם ובמידה והתובעת לא תפנה את הפסולת לאתר מורשה ומוכר ע"י המשרד לאיכות הסביבה. הסיבה היא - פינוי לאתר מורשה מזכה את הנתבעת בסיוע כספי מסוים.